תנו לה צ’אנס

לא יהיה זה מוגזם או מופרך לומר שעולם התרבות הישראלי הוכה בהלם ותדהמה של ממש עם היוודע דבר מינויה של חברת הכנסת מירי רגב לתפקיד שרת התרבות והספורט בממשלת נתניהו הרביעית. יאיר גרבוז למוד ההתקפות איחל לרגב בהצלחה אך באותה הנשימה ייחל לקדנציה קצרה ככל הניתן, אודיה קורן השוותה את מינויה למינויו הבדיוני של ג’ק המרטש לממונה על מעמד האישה וגברי בנאי לא חסך את שבטו ממנה והרחיק לכת עת השתמש בכינוי גנאי שלא ראוי לחזור עליו בין שורות אלה. ואולם, דווקא כלת השמחה לא מיהרה להתפתות והעדיפה להבליג, בצדק, בכדי לא לחמש את מבקריה ולפתוח את הקדנציה ברגל שמאל.

הביקורת הציבורית כלפי רגב הייתה ברובה המוחלט אישית, מתנשאת וארסית, חלקה גזענית, חלקה שובניסטית, ורק חלקה הקטן עניינית, אך מי שעקב אחרי הקריירה של רגב מהרגע בו דרכה לראשונה במשכן הכנסת, יודע היטב שמדובר במחוקקת חרוצה ובעיקר בביצועיסטית ממדרגה ראשונה – כזו שדווקא עשויה לתרום רבות למשרד עליו היא תופקד – אם רק יתנו לה את ההזדמנות לעשות כן.

אם נבחן את מהות העשייה הפוליטית הרי שהתפקיד העיקרי והחשוב ביותר של כל שר באשר הוא נעוץ בראש ובראשונה בחובה להגדיל את התקציב המוקצה למשרדו – ולקבוע את סדר העדיפויות שעל-פיו תתחלק העוגה. זוהי הפוליטיקה האמתית ודווקא במגרש הזה רגב נהנית מיתרון יחסי לא מבוטל שבוודאי ישמש אותה, וגם את כל שוחרי התרבות והספורט, בהמשך הדרך. ואם כבר בסדר עדיפויות עסקינן אז נדמה לי שרוב גדול בציבור הישראלי לא יתנגד למניעת תקצוב ממשלתי מיוצרים המעלים סרטים או הצגות המשחירים ומכתימים את פניה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

מירי רגב בתפקידה כדוברת צה"ל. צילום: פליקר \ משה מילנר

מירי רגב בתפקידה כדוברת צה”ל. צילום: פליקר \ משה מילנר

ההיסטוריה הפרלמנטרית של מירי רגב מוכיחה פעם אחר פעם כי היא לא חוששת מעימות עם ראש הממשלה אך גם יודעת לשתף עמו פעולה כשצריך ועל הדרך צוברת עוד ועוד אהדה שהפכה אותה לאישה הראשונה ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, הישג מרשים שלא ניתן להמעיט מערכו. רגב הגיעה למעמד המכובד בזכות ולא בחסד, על אחת כמה וכמה נוכח העובדה שמדובר במי שמזוהה עם המחנה של אחד ממתחריו הגדולים של ראש הממשלה על הנהגת הליכוד, גדעון סער.

יש שיגידו שמדובר בפרדוקס אבל השידוך בין מירי רגב למשרד התרבות והספורט עשוי להתברר כאחד המוצלחים ביותר בקדנציה הנוכחית. מצד אחד, ניצב משרד בעל תקציב זעום יחסית, הנדחק לקרן זווית בכל פעם ששר האוצר מחלק את עוגת התקציב – ומן העבר השני של החופה פוליטיקאית פרגמטית שלא חוששת להגיד את אשר על לבה או להיאבק בכל הכוח על מה שהיא מאמינה בו. השידוך המושלם כבר אמרתי?

ואולי, רק אולי, בדיוק כאן קבור הכלב כי זה בעצם החשש הגדול של כל המבקרים שמבועתים מהרגע בו יקומו בבוקר ויראו שדווקא האישה ממנה פחדו יותר מכל, דווקא זו שלמשמע ההכרזה על מינויה קרעו את בגדיהם לאות אבל, הצליחה להשיג ולעשות עבורם יותר משהצליחו לעשות כל קודמיה גם יחד. מירי רגב נכנסת לתפקידה החדש חדורת מוטיבציה ורצון עז להוכיח כי דווקא אלה שביקרו אותה יהיו הראשונים לבכות את לכתה. הניסיון מלמד שממש לא כדאי להמר נגדה, תשאלו את נתניהו.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *