מאחורי הקלעים של הגוף אשר דחף להכרה הבריטית בפלסטין

כולנו קראנו השבוע על השורה התחתונה, זו שהכריזה על ההכרה הסמלית של הפרלמנט הבריטי בפלסטין, הכרה שקיבלה משנה תוקף בתוצאות ההצבעה החד-משמעיות – 274 מחברי הפרלמנט הצביעו בעד ותריסר חברים בלבד התנגדו. כמובן שאת המהלך כולו יש לקחת בעירבון מוגבל משום שכאמור מדובר בצעד סמלי שלא צפוי להשפיע על עמדתה של ממשלת בריטניה ביחס לסכסוך, וגם משום שכמחצית מחברי הפרלמנט פשוט הצביעו ברגליים ולא נכנסו לאולם.

כך או כך, פחות מיממה אחרי ההצבעה מיהר יו”ר האופוזיציה, יצחק (בוז’י) הרצוג לתקוף את התנהלותם של ראש הממשלה ושר החוץ בסוגיה והגדיר אותה ככישלון. אז כן, יכול להיות ששני הקברניטים הבכירים יכלו להשקיע קצת יותר במלאכת השכנוע, אבל האמת היא שגם מהלך הקפאה מיידי של הבנייה בהתנחלויות או לחילופין הכרזה מפתיעה על החזרה לשולחן המשא ומתן לאלתר לא היו מונעים את ההצבעה הסמלית הזו – וכשבוחנים את פועלם של חברי הפרלמנט שקידמו את היוזמה, וכן את הארגון אשר במסגרתו הם פועלים, הראיות לכך הופכות להרבה יותר ברורות. את דעתי המקצועית על המהלך הפוליטי המיותר של הרצוג הבעתי כאן – עכשיו הגיעה העת לביקור מאחורי הקלעים בארגון שבו הכל החל – Labour Friends of Palestine & The Middle East.

השם המטעה

לתנועה הפוליטית שקידמה את הכרת הפרלמנט הבריטי במדינה הלא קיימת שנקראת פלסטין קוראים Labour Friends of Palestine & The Middle East (או בקיצור LFPME) כאשר הרושם המתקבל לכאורה מקריאה ראשונה הוא שמדובר בתנועה המבקשת לקדם דו קיום ישראלי-פלסטיני בדמות שתי מדינות לשני עמים אלא שמבט מעמיק יותר יגלה כי מדובר בארגון אנטי-ישראלי ופרו-פלסטיני לכל דבר ועניין. בעמוד ה-“אודות” של התנועה מפורטות המטרות שאותה היא מבקשת לקדם וביניהן:

  • השגת צדק לפלסטינים
  • העלאת המודעות למצב בפלסטין באמצעות כנסים, חומרי פרסום ותדרוכים
  • הפיכה לגוף פעיל וקולני בסביבה הנשלטת זה זמן רב על ידי הלובי הישראלי
מטרות התנועה. צילום מסך: אתר ה-LFPME

מטרות התנועה. צילום מסך: אתר ה-LFPME

מי שימשיך לבחון את מטרות התנועה והמידע המוצג באתר האינטרנט שלה ימצא בו בקלות כמה עמודים המוקדשים למדינת פלסטין ולספרים שנכתבו על הנושא. אז אם כבר שאלתם, בחלק שבו מספרים לכם היכן נמצאת פלסטין תוכלו למצוא ביטויים חד-צדדיים רבים לנרטיב הפלסטיני עתיק היומין – כיבוש – כיבוש – כיבוש – והתעלמות כמעט מוחלטת מזכותו של העם היהודי לבית לאומי. בין היתר נכתב שם כי “פלסטין ההיסטורית” (מה?!) ממוקמת באזור הגובל בלבנון, סוריה, ירדן, מצרים והים התיכון” – אזכור לישראל? הצחקתם אותם.

אה רגע, לפני שנמשיך הלאה, קבלו כמה המלצות לספרים העוסקים בסוגיית ה-“דו-קיום” במזרח התיכון – “שלום, לא אפרטהייד” של ג’ימי קרטר או “הטיהור האתני של פלשתינה” מאת אילן פפה.

הקמפיינים של LFPME

הקמפיינים של תנועת החברים של פלסטין בלייבור מתמקדים כמובן בהכרה הבריטית במדינה הפלסטינית אך גם בנושא ההתנחלויות, בחרם על ישראל (ה-BDS) ובסיום המצור על עזה. לשם המחשה, חברי התנועה קוראים להחרים מוצרים מתוצרת ההתנחלויות, לרכוש תוצרת פלסטינית וליצור קשר ישיר עם חברי הפרלמנט הבריטי במטרה להפציר בהם לקדם חקיקה אשר תקפיא לחלוטין את ייבוא הסחורות מעבר לקו הירוק – לשטחי בריטניה.

קמפיינים נגד ההתנחלויות. צילום מסך: אתר ה-LFPME

קמפיינים נגד ההתנחלויות. צילום מסך: אתר ה-LFPME

ואם זה לא מספיק הרי שבאתר התנועה תוכלו למצוא עמוד מפורט המנמק את הרציונל מאחורי סמכות השיפוט האוניברסלית – או במילים אחרות – מאחורי הצורך להעמיד לדין “פושעי מלחמה” ישראלים.

ורגע, זה עוד לא הכל, באתר התנועה תוכלו למצוא גם עמוד וידאו שבו בין היתר תוכלו להתוודע לסרטון יוטיוב המתאר את עזה כאזור מלחמה בו מתנהל מרחץ דמים רצחני.

יושב ראש התנועה – כותב על ה-“נאצים בכפר”

על התנועה כולה מנצח חבר הפרלמנט גרהאם מוריס שעורר לא פעם שערוריות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. מלבד ההשוואה הישירה שביצע לא פעם בין ישראל לדרום-אפריקה והנוכחות שלו באירועי “שבוע האפרטהייד הישראלי” הרחיק מוריס לכת כשכתב בתחילת השנה בטוויטר על הנאצים שמניפים דגלים בכפר שלו וצירף תמונה – למי שתוהה, בתמונה נראה דגל ישראל. הציוץ נמחק שעות ספורות אחרי פרסום הסיפור. איזה מזל שיש בעולם עיתונאים שעושים פרינט-סקרין בזמן.

הציוץ המרשיע של חבר הפרלמנט מייסון. צילום: חשבון הטוויטר מתוך האתר TRENDING CENTRAL

הציוץ המרשיע של חבר הפרלמנט מייסון. צילום: חשבון הטוויטר מתוך האתר TRENDING CENTRAL

בשורה התחתונה התחלתי ובה גם אסיים – הפרלמנט הבריטי הכיר במדינה הפלסטינית – ולא, אף אחד בממשלת ישראל לא היה יכול למנוע את המהלך שקודם מלכתחילה על ידי תנועה אנטי-ישראלית ואנטישמית שכל קשר בינה לבין הרצון האמיתי לקדם פתרון של שתי מדינות לשני עמים הוא ככל הנראה מקרי בהחלט.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *